יותר ממיליון שקל בחודש: הסוכנות שמנהלת את תקציב הלידים הגדול בערבית בתחום הלימודים וההכשרות

בעשור האחרון השתנתה מפת ההשכלה בישראל. מספר הסטודנטים הערבים יותר מהוכפל, מכ-26 אלף בתש"ע לכ-60 אלף בתשפ"ב. היום הם כחמישית מהסטודנטים בישראל, וכ-21% מהלומדים לתואר ראשון. וזה קהל צעיר: הגיל החציוני בחברה הערבית הוא 25.7, לעומת 32.1 בחברה היהודית. בדיוק הגיל שבו בוחרים מקצוע.

המוסדות הבינו את זה. חיפוש בספריית המודעות של מטא מעלה אלפי מודעות פעילות בערבית בתחום הלימודים שמוצגות בישראל. לצד מכללות ובתי ספר להייטק, חלק גדול מהמפרסמים הם קורסים מקצועיים והכשרות: חשמלאות, עוזרי רוקחים, ספרות, רישיונות נהיגה מקצועיים, הדרכת כושר וקורסי עברית לשוק העבודה.

"השוק הזה כבר לא ניסוי, הוא אחד ממנועי הגיוס המרכזיים של מוסדות הלימוד בישראל", אומרת פז גואטה, מנהלת לגדול. "אבל רובם עדיין מנהלים אותו כמו קמפיין בעברית עם תרגום. זה עולה להם הרבה כסף."

מיליון שקל בחודש, ומדד אחד

לגדול מנהלת תקציבי מדיה של יותר ממיליון שקל בחודש בעולמות הלידים, בגוגל, במטא ובטיקטוק. לדברי החברה, היא מנהלת את תקציב הלידים הגדול ביותר בערבית בתחום הלימודים בישראל.

ההבדל, לדברי גואטה, הוא במה שמודדים. "רוב הסוכנויות מדווחות על עלות לליד. אנחנו מודדים הרשמות. ראינו לא פעם קבוצת מודעות שנראית הכי יקרה בחשבון, ובפועל היא זו שמביאה הכי הרבה נרשמים בכל שקל. מי שמודד לידים, מכבה אותה."

הכשרות מקצועיות: שוק אחר, אותה טעות

לדברי גואטה, הכשרות מקצועיות הן חלק גדול מהשוק, אבל המכירה בהן שונה מתואר אקדמי. "מי שבוחר תואר מתלבט חודשים. מי שמחפש קורס מקצועי רוצה לדעת מהר שלושה דברים: כמה זמן זה לוקח, אם יש תעודה מוכרת, ואם הוא זכאי למימון. מי שעונה לו על זה ראשון, בדרך כלל רושם אותו."

היא מצביעה על שלושה הבדלים שמשפיעים ישירות על הקמפיין:

וואטסאפ וטלפון לפני טפסים. "רבות מהמודעות בערבית בתחום ההכשרות מובילות לוואטסאפ או לשיחה, לא לטופס. זה מה שהקהל רגיל אליו, אבל הקמפיין לא צריך להיבנות רק סביב זה." לפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מיולי 2025, 98% מהמשיבים בחברה הערבית משתמשים בוואטסאפ, 93% בפייסבוק ו-71% בטיקטוק.

מימון ומלגות הם חלק מהמסר. "הכשרות רבות ממומנות או מוכרות לפיקדון ולמענקים. מועמד שלא מבין שהוא זכאי, לא מגיע לשיחה בכלל."

מחזורים קצרים, לחץ זמן אמיתי. "בקורס שנפתח בעוד חודש, כל שבוע שבו הקמפיין לא מכויל הוא מחזור שלא מתמלא. בהכשרות הפער בין ליד להרשמה קצר יותר, ולכן גם הטעויות מתגלות מהר יותר בקופה."

איפה הכסף נופל

בתקציבים בהיקף כזה, טעויות קטנות הופכות להפסדים גדולים. גואטה מונה שלוש טעויות שחוזרות כמעט בכל חשבון שמגיע לניהול החברה, במכללות ובהכשרות כאחד:

מודעה מתורגמת. "דובר ערבית מזהה תרגום במילה הראשונה. מודעה צריכה להיכתב בערבית מההתחלה, לא לעבור דרך מתרגם."

קמפיין שבורח לחו"ל. "ערבית היא שפה של יותר מ-20 מדינות. קמפיין בלי הגדרות מיקום מדויקות מביא לידים ממרוקו, ממצרים ומבנגלדש. בדוח זה נראה כמו הצלחה. בפועל, הנציגים מבזבזים את היום."

שיחה בשפה הלא נכונה. "המועמד השאיר פרטים בערבית, וקיבל שיחה בעברית מנציג שלא מכיר את השאלות שלו. הוא מנומס, אומר 'אחשוב על זה', ונרשם במקום אחר. במערכת זה נרשם כליד לא רלוונטי."

לעבוד עם צוות הרישום, לא רק עם המודעות

בלגדול מדגישים שההרשמה נסגרת בשיחה. לכן החברה עובדת יחד עם צוותי הרישום והמכירות של המוסדות: ניתוב לידים לנציגים דוברי ערבית, הודעת וואטסאפ אוטומטית מיד אחרי השארת הפרטים, וחיבור סטטוסי ההרשמה בחזרה לפלטפורמות הפרסום, כך שהקמפיינים לומדים מי נרשם בפועל.

"מכללות וקורסים לא צריכים עוד לידים", מסכמת גואטה. "הם צריכים יותר נרשמים מאותו תקציב. ובשוק הערבי, הפער בין השניים גדול יותר מכל מקום אחר."

לדבריה, ההגעה של לגדול לשוק הערבי לא הייתה מתוכננת מראש. היא נבעה מהדרך שבה החברה עובדת. "השם שלנו הוא השיטה שלנו. אנחנו בונים לחברות את הצמיחה ומביאים אותן להוביל בתחום שלהן. לפעמים זה שינוי מסרים, לפעמים זו הצעה חדשה, ולפעמים זה קהל שאף אחד לא דיבר אליו. כשחיפשנו איפה הלקוחות שלנו יכולים לגדול, הגענו לחברה הערבית. היה שם ביקוש אמיתי, ומעט מאוד מתחרים שידעו לעבוד איתו נכון."

"היום זה אחד התחומים שבהם אנחנו הכי חזקים", היא מוסיפה. "אבל העיקרון לא השתנה: מתחילים מהשאלה איפה העסק יכול לגדול, ובונים את הקמפיין סביב התשובה."

לגדול מנהלת קמפיינים לגיוס סטודנטים ולקוחות לעסקים מבוססי לידים. מכללות, מוסדות לימוד וגופי הכשרה מקצועית שמעוניינים בבדיקת התאמה לניהול קמפיינים בערבית מוזמנים להשאיר פרטים.

מקורות:

• המועצה להשכלה גבוהה, הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: מספר הסטודנטים הערבים, תש"ע–תשפ"ב