שנת עסקים קולינריים חדשה

שנה חדשה החלה, ישבנו עם אשת העסקים ויזמית הקולינריה ורוניקה מוסז'ניקוב לשאלות ותכנונים לשנה החדשה.

אז ורוניקה, איך הייתה שנת 2020 עבורך מבחינה עסקית? 
האמת שהשנה הייתה לא קלה, כמו לעסקים רבים. עם זאת כן צמח משהו טוב מהקושי. זה קצת מרגיש כמו אדמה שאספלט כיסה אותה ופתאום לאחר זמן, התחיל לצמוח ולהתפרץ מאחד הסדקים שם פרח קטן, אז ככה. אני חושבת שהדבר הכי טוב שקרה הוא שינוי חשיבה ושחרור חלק מהפחד.  דבר ראשון, יש לי עסק בתחום טיפול במוצרי מידע כשבע שנים, טיפלתי ב 78 השקות מוצרי מידע וטיפול שוטף במקביל בעסקים בתחומים שונים. עד השנה האחרונה, הייתי מאוד מאחורי הקלעים, תמיד עבדתי לצד מישהו ולא נכנסתי לנישה הניהולית. הייתי צריכה להיות בטוחה במה שאני מביאה לשולחן לפני שאוכל לנהל וכמו כן, חשש אישי עצר אותי. אני פרפקציוניסטית שכל הקשור לעבודה, כך שלא מסוגלת תפיסתית לקחת פרויקט או לקוח שלא אוכל לספק לו 100% ממה שאני מבטיחה. ברגע שהחל עידן הקורונה, החודש הראשון היה מאוד קשה, כי הכל נעצר. כל מה שתוכנן, בוטל. אני זוכרת שישבתי עם דמעות ואמרתי לעצמי: "אחרי כל מה שהיה וכל מה שעברתי, ככה זה יגמר? " אני מניחה שרבים חשבו כך. ישבתי עם עצמי וחשבתי על פתרונות ושינויים, החלטתי להתחיל לנהל בעצמי את הלקוחות שלי, לפתח את נישת מוצרי המידע בתחום הקולינרי וטיפול ניהולי בתחום זה. כמו כן, התחלתי לפתח מארזים שונים, מוצרים משלי ואת המותג שתמיד חלמתי עליו. ולאט לאט דברים החלו לתפוס צורה.  

איך בעצם נכנסת לתחום הקולינרי? איך את מגדירה את עצמך בתחום?
תמיד הייתה לי אהבה גדולה לקולינריה. בשנה וחצי האחרונות בעקבות שינויים אישיים התחלתי להיכנס לתחום יותר, לפתח את קבוצת האוכל שלי ופתחתי אתר בתחום העסקים והקולינריה. בין הנושאים השונים האתר, הקמתי זירה קולינרית בה ראיינתי אנשי קולינריה שונים, וכאשר נכנסה הקורונה לחיינו, התחלתי לראיין יותר ויותר אנשי קולינריה בארץ ובחו"ל, על מנת לתת להם חשיפה, במה, לספר על עצמם, על מיהם מאחורי המנות והסירים ואיך ניתן בתקופה זו לטעום מהאוכל שלהם. בעצם זה מיזם פרובונו, והמטרה שלי ליצור קהילה ולספק מקום בו אנשי קולינריה יכולים לספר את מה שעל ליבם ולחשוף את הכישרון שלהם. יש מוכרים יותר, יש מוכרים פחות. בהמשך לזה, אני יודעת לקשר אותם לפרויקטים שונים ולשיתופי פעולה מעניינים. 

כמו כן, יצרתי את המותג שלי ומארזים שונים תחת השם: "DO YOU BOO" שבעצם כוללים דברים כמו שוקולד, מרציפנים, אלכוהול, תבלינים, ממרחים ועוד, משולבים באקססוריז שונים, ולאט לאט התחלתי להיכנס לתחום הייצור. יש תוכניות רבות, הרבה חזון, הרבה תשוקה. אני מביאה את הלב שלי בכל מארז. זה מצחיק, כי אני מגיעה מתחומים מאוד אנליטיים בעיסוקים שלי. לפני העסק בתחום המוצרי מידע, עבדתי עשר שנים בשוק ההון וכל התחום היצירתי היה מאוד חבוי בתוכי, למעשה לא נתתי לו לצאת ודחפתי אותו פנימה. באיזשהו מקום, התחום הקולינרי הפך לתרפיה שלי. אולי מגלל שזה בא ממקור אישי זה מאוד בוער אצלי ומרגישים את ההתלהבות שלי כל פעם שאני מתחילה לדבר או לעשות משהו בתחום. 

את חושבת שזה היה חכם להקים עסק חדש בתקופה הזו?
האמת... אני מגיעה מרקע לא הכי קל כלכלית, ועברתי דבר או שניים. היו לנו תקופות של חוסר רב בילדות ובבגרות ולכן אני מאוד דרוכה כיום בתחום העסקי. בניתי את עצמי בשבע שנים האחרונות. לפני כן, אני מרגישה שחיפשתי את עצמי בתחום אנליטי ו"רגיל כמו כולם" ואני מודה שסבלתי ולא מצאתי את עצמי. אני משתדלת לא לפחד מכיוון שאני יודעת מהיכן באתי ואילו קשיים עברנו. כמובן שיש לי חששות רבים כי אני הקמתי את העסקים שלי מכלום, מכלום מינוס יותר נכון, ועד שאתה מתחיל קצת לצוף מעל המים ולטעום את ההצלחה, אתה מפחד שהיא תעלם אחרי כל מה שעברת. אבל למדתי בדרך הקשה מוסרי השכל רבים. הבנתי שגם מהדברים הקשים צריך ללמוד ולהבין איך לבנות עסק בצורה הנכונה עד כמה שאפשר ובדרך להשאר נאמן לעצמך ולמה שאתה טוב בו. איך לקום כל בוקר ולאהוב את מה שאתה עושה ולעשות אותו בחיוך. וזה גורם לפחד לדעוך. יש לי נטייה לנבור בעצמי, אני רואה אנשים רבים עושים זאת ומזהה את זה מהר. כשאתה בונה משהו ללא בסיס כלכלי אתה תמיד חושב על העובדה שיש אנשים שיש להם יכולות ואפשרויות לבנות כל מה שירצו, ואתה בונה הכל מכלום וצריך לעשות הכל בקטן ולתת לזה זמן לגדול. הסיפורי סינדרלה המעטים של אנשים שהצליחו כנגד כל הסיכויים שלא האמנתי בהם בעבר... עכשיו אני מאמינה. יש דרך, נוסחה ותכנון, הקשבה לשוק ולצורך קהל הלקוחות והבנה של מה אנחנו יכולים לספק. זה הכל, זה עד כדי כך פשוט. ברגע שעולים על הגל, האפשרויות שלא היו בעבר נפתחות בפנינו ואז צריך לדעת לקבל החלטות נכונות ולעבוד קשה. להשתיק את הקולות הפנימיים החוששים זה גם חלק מזה.

מה לדעתך צפוי לעסקים בשנה זו?  
שאלה טובה. לא חושבת שמישהו באמת יוכל לענות עליה. עצוב לי על עסקים שנסגרו ועל בעלי עסקים שחווים ייאוש בגלל שקבלו מכה כלכלית כל כך גדולה. אני יכולה להזין ולהזדהות כעסק קטן, אך לי אין מקום בשכירות שאינו עובד ועובדים רבים, כך שהנזק שלי לא משתווה למה שהם עוברים. תחושת חוסר אונים זו אחת התחושות הקשות ביותר לדעתי, ולהרגיש חוסר אונים כאשר הפרנסה שלך ומה שבנית נפגע, זה נורא. אני רוצה להאמין שמרבית העסקים יצליחו להשתקם בקרוב, הלוואי וכל בעל עסק שנפגע מהקורונה יצליח לבנות מחדש משהו יציב יותר. האם זה מציאותי? בטוחה שלא, אך מאחלת. אני רואה בעלי עסקים שונים שהחליפו תחום בעקבות המצב, החלו לפתח רעיונות שונים ועיסוקים אחרים, וזו בעייני דרך התמודדות טובה. כמובן שלדעת לשנות את העסקים הקיימים בהתאם לעולם החדש אליו נכנסנו זה הפתרון כרגע. להתאים את עצמנו בהתאם להגבלות עד כמה שניתן, לשנות דרך עבוד והכי חשוב חוסן נפשי, לא לתת למשהו שנהרס להרוס לנו את הנפש ולדעת להמשיך. זו מילת המפתח, להמשיך. 

מה הלאה? תוכניות עסקיות לשנה החדשה?
יש תכנונים רבים. אני מתכננת כל יום כל היום. אמרתי בשנים האחרונות שהעבודה שלי הצילה אותי, ועכשיו עם כל השינויים וההפתעות זה קצת מאתגר. ללא ספק עם הרגל על הגז. טיפול וניהול עסקי, פיתוח מוצר מידע קולינרי ללקוח, להמשיך לייצר וליצור במותג שלי. כל יום יש התפתחויות והזדמנויות חדשות, אז נראה מה עוד יבוא. מקווה שרק דברים טובים יקרו ורק נצליח.